האם יש בהם איסור תורה?

התנאים (פסחים כב.) נחלקו בדין חולין שנשחטו בעזרה:

לפי רבי מאיר – חולין שנשחיטו בעזרה אסורים בהנאה מן התורה.

לפי רבי יהודה – אינם איסורים מן התורה.

פסיקת ההלכה

היראים (סימן קח) פוסק שחולין שנשחטו בעזרה אסורים מן התורה, ומונה איסור זה במניין המצוות.

הרמב"ם מביא את האיסור (שחיטה ב, א-ב), אך אינו מונה אותו במניין המצוות:

בהלכות שחיטה (שם, ג) הוא כותב ש"דברים אלו כולן דברי קבלה הן".

בהלכות מאכלות אסורות (טז, ו) ובהלכות גניבה (ב, ח) הוא כותב שהאיסור הוא "מדבריהם".

מקור האיסור

הגמרא (קידושין נז:) מביאה שני מקורות לאיסור:

א.לפי רבי יוחנן בשם רבי מאיר – האיסור נלמד מאיסור "שחוטי חוץ":

אמרה תורה: שחוט לי בשלי ושלך בשלך, מה שלי בשלך אסור – אף שלך בשלי אסור.

ב.לפי אביי – האיסור נלמד מן הפסוק (דברים יב, כא): "כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ... וְזָבַחְתָּ... וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ":

לפי שנאמר: 'כי ירחק ממך המקום וזבחת' – בריחוק מקום אתה זובח, ואי אתה זובח במקום קרוב. פרט לחולין שלא ישחטו בעזרה.

גדר האיסור

לפי רבי מאיר – האיסור שייך לדיני המקדש, ונועד למנוע טשטוש של ההבחנה בין הקודש לחול:

רבי שמעון אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו... דדינו כקדשים שנשחטו חוץ למקומן, מה הנך ישרפו דשינה דרכן – אף חולין דשינה דרכן ישרפו. (רבנו גרשום תמורה לג:)

לפי אביי – האיסור שייך לדיני השחיטה, שכן שחיטת בשר תאווה הותרה דווקא בגבולין:

בכל מקום מותר לשחוט חוץ מן העזרה... שאין שוחטין בשר תאוה אלא חוץ למקום אשר בחר ה'...

וזה שנשחט חוץ למקום הוא שמותר לאכלו בכל השערים, אבל השוחט חולין בעזרה – אותו הבשר טהור ואסור בהנייה.(רמב"ם שחיטה ב, א-ב)

להרחבה: הגמרא (מנחות קו.) אומרת שיש איסור אף בהכנסת חולין לעזרה.