מקור הדין

בפרשת ראה (דברים יב, כא) נאמר:

כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ:

הגמרא (חולין כח.) לומדת מן הפסוק את מצוות השחיטה:

רבי אומר: וזבחת כאשר צויתיך - מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה, ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה.

האם מדובר במצווה?

לפי הרמב"ם (שחיטה א, א) – זו מצוות עשה גמורה, המוטלת על הרוצה לאכול בשר:

מצוות עשה שישחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל, שנאמר: 'וזבחת מבקרך ומצאנך'.

לפי הראב"ד ותוספות – אין זו מצווה חיובית, אלא איסור לאכול בהמה שאינה שחוטה:

לשחוט בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל בשרן – אמר אברהם, זה אין לו טעם, ואולי לאו הבא מכלל עשה עשה. (השגות הראב"ד למניין המצוות, עשה קמו)

דאית ביה איסור עשה שאינה זבוחה, דכתיב 'וזבחת ואכלת' – מה שאתה זובח אתה אוכל, אבל מה שאי אתה זובח לא. (תוספות שבועות כד. ד"ה האוכל)

לפי ריצב"א (בתוספות, שם) – אין כאן מצווה חיובית ואף לא איסור עצמאי, אלא דרך להתיר את איסור הנבלה:

'וזבחת' לא אתא לאסור, דבלאו הכי אסורה וקיימא מחיים באיסור אבר מן החי ולאחר מיתה באיסור נבילה, אלא בא להתיר את האסור ופירש לך דבשחיטה שריא ולא בנחירה.

מדוע מברכים על השחיטה?

הגמרא (פסחים ז:) אומרת שהשוחט מברך: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה".

לדעת הרמב"ם – הברכה היא על קיום מצוות השחיטה.

לדעת שאר הראשונים – אף שאין קיום מצווה בשחיטה, מכיוון ששחיטה נדרשת להיתר האכילה – תיקנו עליה ברכה:

כשהוא שוחט לאכול מברך, דהתם אי אפשר לו לאכול בלא שחיטה. (רא"ש כתובות א, יב)

נקודה לעיון: שחיטת חולין ושחיטת קדשים

הרא"ש (שם) מביא הסבר נוסף מדוע תיקנו ברכה על השחיטה:

דבקדשים אי אפשר בלא שחיטה, הילכך מברכין על כל שחיטה.

מדבריו עולה השוואה בין שחיטת חולין לשחיטת קדשים.

כן עולה גם מדברי הרמב"ן (דברים, שם), הכותב שהתורה מתירה אכילת בשר חולין בתנאי שיישחט בדומה לקרבנות:

כשבא להתיר בשר החולין אמר: 'וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך' – בהיותם קרבנות... לומר שיתירם חולין בכל מקום ובלבד שיהיו זבוחין כאשר ציווה מתחלה בהיותם כולם קרבנות..., וזהו פשוטו של מקרא זה על הנכון.

אמנם מן הסוגיות (זבחים מג.; חולין יז.; חולין כט.) עולים חילוקים שונים בין שחיטת חולין לשחיטת קדשים, ומשמע שיש הבדל עקרוני ביניהן:

שחיטת חולין נעשית לשם היתר הבשר.