מקור האיסור

בפרשת ראה (דברים יד, ג) נאמר:

"לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה".

חז"ל דרשו את הפסוק בדרכים שונות:

הספרי (שם) מביא מחלוקת בהבנת הפסוק:

לדעת רבי אליעזר (ספרי, שם) – הפסוק מלמד שהמטיל מום בבכור ואוכלו עובר באיסור:

רבי אליעזר אומר: מניין לצורם אוזן הבכור ואוכל ממנה שעובר בלא תעשה, תלמוד לומר: 'לא תאכל כל תועבה'.

לדעת אחרים (שם)– הפסוק מלמד על איסור אכילת פסולי המוקדשים:

אחרים אומרים: בפסולי המוקדשים הכתוב מדבר.

לדעת רבי מאיר (עבודה זרה סו.)– הפסוק מלמד שאיסורים מצטרפים זה עם זה:

רבי יהודה אומר משום רבי מאיר: מניין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה? שנאמר: 'לא תאכל כל תועבה' – כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל.

שיטות הראשונים

היראים (מצוה פו) פוסק כרבי מאיר:

צירופי אסורין שלא לאכול, דכתיב... 'לא תאכל כל תועבה'. ואמרינן... אמר רבי יהודה משום רבי מאיר: מניין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה, תלמוד לומר: 'לא תאכל כל תועבה' – כל מה שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל.

הרמב"ם (מאכלות אסורות ד, טז) פוסק שלא כרבי מאיר:

כל איסורין שבתורה אין מצטרפין זה עם זה חוץ מאיסורי נזיר.

ומבאר את הפסוק כדעת אחרים:

שהזהירנו מאכול פסולי המוקדשין שאינו מותר לאכלם... והוא אמרו יתעלה: 'לא תאכל כל תועבה'. (ספר המצוות, לא תעשה קמ)

כל קרבן שנאמר שהוא פסול.. כל האוכל ממנו כזית במזיד – לוקה, שנאמר: 'לא תאכל כל תועבה'. מפי השמועה למדו שאין הכתוב מזהיר אלא על פסולי המוקדשין. (פסולי המוקדשין יח, ד)

להרחבה: גדר דין צירוף איסורים

לדעת תוספות (שבת פט: ד"ה אסורין) – הצירוף מחייב מלקות, אבל לא קרבן.

לדעת הרמב"ן (עבודה זרה סו. ד"ה ופריק) – הצירוף הוא גם לקרבן.

האחיעזר (יורה דעה י, ה) מבאר שהראשונים נחלקו בהבנת יסוד דין צירוף איסורים:

לדעת תוספות – הפסוק מלמד שקיים איסור כללי באכילת מאכלים שנאסרו. לפיכך, האוכל כזית מאיסורים שונים – אף שאינו עובר על האיסורים הפרטיים, עובר על האיסור הכללי של אכילת "תועבה". העונש על האיסור הוא לאו בלבד, ולכן גם כאשר אוכל שני חצאי זיתים מאיסורים שיש בהם חיוב קרבן – אינו חייב קרבן.

לדעת הרמב"ן – הפסוק מלמד שהאיסורים השונים מצטרפים זה עם זה, והאוכל כזית מכולם – חייב. לכן, כאשר אוכל שני חצאי זיתים מאיסורים שיש בהם חיוב קרבן – חייב קרבן.

להרחבה: הגמרא (חולין קיד:) מביאה דרך נוספת בביאור הפסוק:

אמר רב אשי: מנין לבשר בחלב שאסור באכילה? שנאמר: 'לא תאכל כל תועבה' - כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל.