הרמב"ם בנה את ספר נשים על יסוד סדר נשים שסידר רבנו הקדוש:
הלכות אישות – מקבילות למסכתות קידושין וכתובות.
הלכות גירושין – מקבילות למסכת גיטין.
הלכותיבום וחליצה – מקבילות למסכת יבמות.
הלכות סוטה – מקבילות למסכת סוטה
לקבצי הלכות אלו הוסיף הרמב"ם את הלכות נערה בתולה, שלהן לא קבע רבנו הקדוש מסכת בפני עצמה, אלא שילבן בפרקים שלישי ורביעי במסכת כתובות.
על אף היצמדותו של הרמב"ם למבנה שקבע רבנו הקדוש, הוא לא נרתע מלערוך בו שינויים – הן בסדר המסכתות והן בשמותיהן. מכאן ניכר כי הרמב"ם מעדיף סדר, דיוק ובהירות על פני היצמדות ללשון המקורות.
בפתיחה למשנה תורה מגדיר הרמב"ם את תוכנו של ספר נשים:
ספר רביעי, אכלול בו מצוות של בעילה, כגון קידושין וגירושין וייבום וחליצה. וקראתי שם ספר זה ספר נשים.
הגדרת דיני הקידושין והגירושין כ"מצוות של בעילה" תואמת את שיטתו העקרונית של הרמב"ם בהבנת מהותם:
התורה מצווה להקדים מעשה קניין לחיי הנישואין, כדי לבטא את ייחוד האישה לבעלה בלבד (אישות א, א-ד).
התורה מצווה שהגירושין ייעשו באמצעות כתב, ולא באופן מילולי (פתיחה להלכות גירושין).
לדעת הרמב"ם, ציוויים אלו נועדו להסדרת חיי הנישואין ולהרחקה מן הזנות (שמונה פרקים ד; מורה הנבוכים ג, לה; ג, מט).
כביטוי למגמה זו קובע הרמב"ם בפתח ספר נשים את הפסוק במשלי (יג, יד):
תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת.
הרמב"ן חולק על תפיסתו של הרמב"ם באשר למהות הקידושין והגירושין:
לדעתו, הקידושין הם המחילים את קניין האישות, אך חיי אישות מותרים גם ללא קידושין (תשובות המיוחסות רפד).
לדעתו, אין מצווה בגירושין, אלא זהו האמצעי להפקעת קניין האישות (השגות לספר המצוות, עשה רלה).
מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם נעוצה בשאלה עקרונית: מהו חידוש התורה בפרשיית הקידושין והגירושין?
לדעת הרמב"ן – התורה חידשה את קיומו של קניין האישות, ובכך מתבטאת קדושת ישראל: בעם ישראל האישות אינה מציאות טבעית בלבד, אלא חלות הלכתית.
לדעת הרמב"ם – האישות היא מציאות טבעית הקיימת בכל העולם, התורה רק ציוותה להקדים לו קידושין ולהפקיעו על ידי גירושין בכתב, כדי להפריד בצורה ברורה בין אישות ראויה לבין זנות מגונה.
שיטת הרמב"ם מתיישבת עם תפיסתו העקרונית שמטרת התורה היא "תיקון הנפש ותיקון הגוף" (מורה הנבוכים ג, כז), דהיינו הדרכה לדרך של קדושה והימנעות משקיעה בתאוות. לפיכך, לדעתו גם מצוות אלו נועדו להסדרת חיי הנישואין ולהרחקה מן הזנות.
לעומת זאת, לשיטת הרמב"ן, קדושת ישראל קשורה להשראת השכינה בתוכם, ולפיכך גם דיני הקידושין והגירושין נובעים מעניין זה.