דברי חז"ל

הגמרא (שבועות יח:) דורשת מן הכתוב את שכרו של המבדיל על היין במוצאי שבתות:

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: 'להבדיל בין הקדש ובין החול', וכתיב התם: 'להבדיל בין הטמא ובין הטהור', וסמיך ליה: 'אשה כי תזריע'.

האם זו דרשה גמורה או אסמכתא?

לפי הר"ש משאנץ (אגרות הרמ"ה עח) – זוהי דרשה גמורה, המלמדת כי חיוב הבדלה הוא מן התורה:

ועל כרחין דאוריתא היא, כדדרשינן... 'כל המבדיל על היין במוצאי שבתות, הויין לו בנים זכרים'.

לפי הארחות חיים (הבדלה יח) – אין זו דרשה אלא אסמכתא בעלמא, והחיוב מדרבנן.

מהו המקור למצוות הבדלה?

לדעת הרמב"ם (שבת כט, א) – המקור הוא הפסוק: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ח):

מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו'... וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה.

לדעת הר"ש משאנץ (שם) – המקור הוא הפסוק: "וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל" (ויקרא י, י).

יסוד המחלוקת

לפי הרמב"ם – קידוש והבדלה שניהם חלק ממצווה אחת: לציין את ייחודו של השבת הן בכניסתו והן ביציאתו.

לפי הר"ש משאנץ – קידוש קשור לדיני שבת, אבל הבדלה היא חיוב נפרד לציין את ההבחנה בין קודש לחול:

דאין הבדלה תלויה בשמירת שבת, אלא רבנן אסמכוה אקרא. (ארחות חיים, שם)

נפקא מינה

לפי הרמב"ם – כשם שנשים חייבות בקידוש, כך הן חייבות בהבדלה:

ודע, שלדברי הכל אחד אנשים ואחד נשים – חייבין הם בקידוש היום... והבדלה נמי אם היא דבר תורה – נפקא לן חיובא דנשים מהתם, ואם היא מדבריהם – דומיא דקידוש תיקנוה. (מגיד משנה שבת כט, א)

לפי הר"ש משאנץ – נשים חייבות בקידוש בלבד, ואילו בהבדלה הן פטורות, כשאר מצוות עשה שהזמן גרמן:

כתב הר"ש ז"ל: נשים אין מבדילות לעצמן, דאין הבדלה תלויה בשמירת שבת אלא רבנן אסמכוה אקרא.