המקור בתורה

בפרשת בשלח (שמות טז, כט) מצווה ה' את בני ישראל שלא ללקט מן ביום השביעי:

רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

הגמרא (עירובין יז:) אומרת שפסוק זה מלמד על איסור תחומין.

מחלוקת התנאים

המשנה (סוטה ה, ג) מביאה מחלוקת תנאים בביאור הפסוק (במדבר לה, ה) "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה":

לפי רבי עקיבא – אלפיים אמה הוא תחום שבת.

לפי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי – אלפיים אמה סביב העיר נועדו לשדות ולפרדסים.

הגמרא (סוטה ל:) אומרת שהתנאים נחלקו אם איסור תחומין מן התורה או מדרבנן:

במאי קא מיפלגי? מר סבר: תחומין דאורייתא, ומר סבר: דרבנן.

מחלוקת הראשונים

לדעת הרי"ף (עירובין ה.)והרמב"ם (שבת כז, א) – המחלוקת היא רק אם לגבי יציאה חוץ לאלפיים אמה, אך כולם מודים שיש איסור תורה ביציאה חוץ לשנים עשר מיל:

תחומי שבת מהן דרבנן ומהן דאורייתא: מאלפים אמה ולמעלה עד י"ב מיל – לוקה עליהן מדרבנן ולרבי עקיבא לוקה עליהן מדאורייתא... מי"ב מיל ולמעלה לוקה עליהם מדאורייתא לדברי הכל.(רי"ף)

לדעת הרמב"ן (לא תעשה שכב; עירובין יז:)והרא"ש (עירובין א, כד) – לפי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שהלכה כמותו, אין כלל איסור תורה בתחומין:

משמע בגמרא דילן בכמה מקומות שאין לתחומין עיקר מן התורה אלא לדברי רבי עקיבא. (רמב"ן)

לפי זה, הפסוק "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" עוסק באיסור הוצאה מרשות לרשות, ולא באיסור תחומין.

נקודה לעיון: גדר איסור תחומין

הראשונים נחלקו אם האיסור תלוי דווקא בהליכה, או בעצם היציאה מחוץ לתחום:

לדעת הרשב"ם (תוספות עירובין מג. ד"ה הלכה)– האיסור הוא רק בהליכה, ולכן מותר להיכנס מערב שבת לספינה אף אם היא תפליג מחוץ לתחום בשבת.

לדעת הגהות מרדכי (עירובין תקכח) – האיסור קיים אף ביציאה מהתחום ללא הליכה.

הדברי יחזקאל (סימן ז) מבאר שיסוד המחלוקת בגדר האיסור:

לדעת הרשב"ם – האיסור נובע מהפגיעה בעונג שבת עקב הליכה מרובה.

לדעת הגהות מרדכי – האיסור הוא בעצם יציאת האדם מגבול מקומו.

הדברי יחזקאל מציע:

לשיטת רבי עקיבא, שסובר שיש איסור תורה כבר ביציאה חוץ לאלפיים אמה – האיסור הוא בעצם היציאה מן התחום.

לשיטה שהאיסור מן תורה הוא רק ביציאה חוץ לי"ב מיל – האיסור הוא בהליכה המרובה.

להרחבה: בניגוד לדברי הרמב"ם במשנה תורה, שאיסור תורה קיים רק ביציאה מי"ב מיל, בספר המצוות (לא תעשה שכא) נראה שסבר שיש איסור תורה כבר ביציאה חוץ לאלפיים אמה (כשיטת רבי עקיבא).