דברי חז"ל
הגמרא (מנחות מג:) לומדת מן הפסוק (דברים י, יב)"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ",שחובה לברך מאה ברכות בכל יום:
תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך.
רש"י (מנחות שם, ד"ה מה) מפרש שהלימוד מבוסס על דרשה: "מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" – 'מאה ה' אלוהיך שואל מעמך'.
מקור החיוב
במדרש תנחומא (קורח יב) נאמר שזו תקנת דוד המלך:
שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקנן למאה ברכות... כיון שתקנום נעצרה המגפה.
לפי ספר המנהיג (דיני תפילה) – החיוב ניתן למשה בסיני, ומאה הברכות נתקנו על ידי משה רבנו:
ודבר זה מסורת בידינו מאבותינו למשה בסיני שיש עלינו לברך מאה ברכות בכל יום... ונראין הדברים, שאחר שיסדן משה רבינו עליו השלום שכחום וחזר דוד ויסדם.
האם נמנה כמצווה
בה"ג (עשה כה)והיראים (סימן רנה) מונים במניין המצוות גם מצוות דרבנן, ולכן מונים גם מצווה זו:
מאה ברכות בכל יום... ואנשי כנסת הגדולה קבעוה.
הרמב"ם מונה רק מצוות מן התורה, ולכן אינו מונה מצווה זו.