דברי חז"ל

המשנה (ברכות א, ה) מלמדת שחובה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה:

מזכירין יציאת מצרים בלילות... שנאמר: 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך', 'ימי חייך' – הימים, 'כל ימי חייך' – הלילות.

מחלוקת הראשונים

לדעת הסמ"ק (מצוה קי) – זו מצוות עשה בפני עצמה:

להזכיר יציאת מצרים, דכתיב 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים'. לכך תקנו חכמים פרשת ציצית בקריאת שמע, וגם תקנו חכמים אמת ויציב אמת ואמונה.

לדעת הרמב"ם (קריאת שמע א, א-ג) – זו אינה מצווה בפני עצמה, אלא חלק ממצוות קריאת שמע:

פעמיים בכל יום קוראין קריאת שמע, בערב ובבקר... ומה הוא קורא... שמע, והיה אם שמוע, ויאמר... אף על פי שאין מצות ציצית נוהגת בלילה קוראין אותה בלילה, מפני שיש בה זכרון יציאת מצרים ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה... וקריאת שלש פרשיות אלו על סדר זה היא הנקראת קריאת שמע.

נקודה לעיון: גדרי מצוות זכירת יציאת מצרים

הגמרא (ברכות יג:) אומרת שרבי היה מקפיד להזכיר יציאת מצרים בזמן קריאת שמע.

לדעת הרמב"ם, שזכירת יציאת מצרים היא חלק ממצוות קריאת שמע, מובן שההזכרה צריכה להיאמר בתוך זמן קריאת שמע.

הרא"ה לומד שמצוות זכירת יציאת מצרים היא מצווה נפרדת, שיכולה להתקיים גם שלא בתוך זמן קריאת שמע, ולשיטתו הנהגתו של רבי אינה חיוב מן הדין:

דהזכרת יציאת מצרים ביום ודאי דאורייתא... ואף על גב דאפשר ליה כולי יומא, מכל מקום כיון דקבעוה בקרית שמע הוה ניחא ליה למימרא בקרית שמע וסמוך.

להרחבה: בפרשת בא (שמות יג, ג) מצווה התורה על זכירת יציאת מצרים:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ.

לדעת רש"י (שמות יג, ג) – הפסוק עוסק במצוות זכירת יציאת מצרים בכל יום:

'זכור את היום הזה' – למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום.

לדעת הרמב"ם (חמץ ומצה ז, א) – הפסוק עוסק במצוות סיפור יציאת מצרים בליל פסח: