המקור בתורה

מקור המצווה בפרשת ואתחנן (דברים ו, ד-ז):

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

קריאת שמע – מן התורה או מדרבנן?

הגמרא (ברכות כא.) מביאה מחלוקת אמוראים בהבנת הציווי "וְדִבַּרְתָּ בָּם... וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ":

לדעת רב יהודה – הפסוק עוסק בלימוד תורה ביום ובלילה, ומצוות קריאת שמע עצמה היא מדרבנן.

לדעת רבי אלעזר – מדובר בציווי לקרוא קריאת שמע בשעת השכיבה ובשעת הקימה:

אמר רב יהודה: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא... מאי טעמא? קריאת שמע דרבנן... מתיב רב יוסף: 'ובשכבך ובקומך'. אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב... ורבי אלעזר אמר: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – חוזר וקורא קריאת שמע.

הרמב"ם (ספר המצוות עשה י; קריאת שמע א, א) פוסק שקריאת שמע היא מצווה מן התורה. לעומתו, תוספות (מנחות מג: ד"ה ואיזו) פוסקים שקריאת שמע מדרבנן.

קריאת שמע בערב ובבוקר – מצווה אחת או שתיים?

הרמב"ם (שם) מונה את קריאת שמע כמצווה אחת.

הרמב"ן (השלמות למניין הלאוין) מונה אותן כשתי מצוות נפרדות:

וקרית שמע נמנים שתיים... שהן מצוות אינן מעכבות זו את זו, וזמנה שלזו לא זמנה שלזו.

נקודה לעיון: מהות המצווה – קריאת פרשייה בתורה או קבלת עול מלכות שמיים?

הרמב"ם (קריאת שמע א, א-ב) מגדיר שהמצווה היא קריאת שלוש הפרשיות בערב ובבוקר:

פעמיים בכל יום קוראין קריאת שמע, בערב ובבקר.. ומה הוא קורא? שלשה פרשיות, אלו הן: שמע, והיה אם שמוע, ויאמר.

היראים (סימן רנב) מגדיר שהמצווה היא לקבל עול מלכות שמיים:

את ה' אלהיך תירא ותעבוד ותקבל מלכותו ועולו שחרית וערבית, דכתיב בפרשת ואתחנן: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'.

המחלוקת נוגעת לשאלה אם עיקר המצווה הוא הקריאה או הכוונה שבקריאה.

להרחבה: שיעור הקריאה המחויב מן התורה:

לדעת הרא"ה (ברכות יג: ד"ה פירוש) – רק הפסוק הראשון.

לדעת רבנו יונה (ברכות ט. ד"ה למימרא) – הפרשייה הראשונה כולה.

לדעת הפרי חדש (אורח חיים סז) – שתי הפרשיות הראשונות.