המקור בתורה
בפרשת קדושים (ויקרא יט, כט) נאמר:
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ, וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.
דברי חז"ל
המדרש בספרא (שם) לומד מן הפסוק על איסור מסירת הבת שלא לשם אישות:
אל תחלל את בתך להזנותה... זה המוסר לחבירו בתו פנויה שלא לשם אישות, וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות.
מחלוקת הראשונים
רש"י (שם) מעתיק את דרשת הספרא:
אל תחלל את בתך להזנותה – במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין.
הרמב"ן (שם) חולק, ולדעתו האיסור קיים רק במסירה לביאה למי שאין עמו תפיסת קידושין:
ולא הבינותי דעתו, שאין זנות בתורה בפנויה... וזהו שאמרו במוסר את בתו פנויה שלא לשם אישות, כלומר למי שאי אפשר להיות אישות ביניהם.
נפקא מינה
לפי רש"י – יש איסור תורה בחיי אישות ללא קידושין. ממילא גם בפילגש יש קידושין, וההבדל בינה לאישה רגילה הוא שלפילגש אין כתובה:
נשים בכתובה, פילגשים בלא כתובה. (רש"י בראשית כה, ו)
לפי הרמב"ן – אין איסור תורה בחיי אישות בלא קידושין. לפיכך פילגש מותרת אף בלא קידושין:
לא תקרא פילגש אלא כשהיא בלא קידושין. (רמב"ן בראשית, שם)
בעניין הפילגש... מותרת היא, כיון שיחדה לעצמו. (תשובות המיוחסות, רפד)
נקודה לעיון: שיטת הרמב"ם
הרמב"ם (לא תעשה שנה) סובר כרש"י, שיש איסור תורה בחיי אישות ללא קידושין:
שהזהירנו שלא לבוא על אישה בלא כתובה ובלא קידושין.
עם זאת, לגבי פילגש מציג הרמב"ם שיטה שלישית: פילגש היא אישה בלא קידושין, אך היא אסורה להדיוט ומותרת למלך בלבד:
וכן לוקח מכל גבול ישראל נשים ופילגשים – נשים בכתובה וקידושין, ופלגשים בלא כתובה ובלא קידושין אלא ביחוד בלבד קונה אותה ומותרת לו. אבל ההדיוט אסור בפילגש.(מלכים ומלחמות ד, ד)