שיעור 11: יסודי התורה – סיכום

בהלכות יסודי התורה כולל הרמב"ם ארבעה נושאים:

א.ידיעת ה' – מצוות "אנכי ה' אלהיך", "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", ו"ה' אחד".

ב.אהבה ויראה – מצוות "ואהבת את ה' אלהיך", ו"את ה' אלהיך תירא".

ג.קידוש השם וכיבודו: מצוות "ונקדשתי בתוך בני ישראל", "ולא תחללו את שם קדשי", ו"לא תעשון כן לה' אלהיכם".

ד.נבואה: מצוות "אליו תשמעון", ו"לא תנסו את ה' אלהיכם".

דברי הרמב"ם מבטאים את שיטתו המחשבתית:

יסוד הכול הוא ידיעת ה' בדרך השכל, ומתוכה מגיע האדם לידי אהבת ה' ויראתו – תשוקה נפשית לדבקות בה' ולקרבתו, והרגשת נוכחותו המתמדת.

עובד ה' מחויב לקדש את שמו – לנהוג באופן שמבטא את אהבת ה' והדבקות בו ללא תנאי; ואסור לו לנהוג באופן שמחלל את שמו או מבטא זלזול בכל דבר ששמו נקרא עליו.

האמונה בנבואה היא מעיקרי האמונה, ולכן יש מצווה להאמין לנביא שנבואתו התקיימה, גם אם אין ראיה מוחלטת לאמיתתה. בשל כך – נאסר להרבות בבחינות כלפי הנביא. עם זאת, הנבואה אינה משפיעה על פסיקת ההלכה – שכן התורה נמסרה רק על ידי משה רבנו, בנבואה שיש לה הוכחה מוחלטת.

נקודה לעיון: השגחה וביטחון – יסודי התורה?

הרמב"ם אינו כולל בהלכות יסודי התורה את האמונה בהשגחה ואת הביטחון בה'. גם השמטה זו נובעת מתפיסתו העקרונית:

לדעת הרמב"ם (מורה נבוכים ג, יז-יח)השגחת ה' עיקרה בקיום המין, וההשגחה על הפרטים תלויה במידת קרבתם אל ה'.

לדעתו (מורה נבוכים ג, נא) – הביטחון בה' אינו מצווה אלא תוצאה של הדבקות בה': כאשר האדם דבק באלוהיו – הוא ניצל מפגעי העולם.

במהלך לימודינו נחשפנו לכך שתפיסתו של הרמב"ם אינה מוסכמת על כל הדעות. בעזרת ה', בימים הבאים נעסוק בדברי ראשונים אחרים, הרואים באמונה בהשגחה ובביטחון בה' חלק מיסודות התורה, ואף מונים אותם במניין המצוות.