תני, אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין. הבורר והטוחן והמרקד, בשבת נסקל וביו"ט סופג את הארבעים. והתנינן, בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי? אמר רבי חנינה ענתנייה: דרבן גמליאל היא, דרבן גמליאל אמר: אף מדיח ושולה. והא תני, של בית רבן גמליאל היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן. ומותר לטחון ואסור לבור? אמר רבי יוסי בי רבי בון: לא הותרה טחינה כדרכה. מניין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין? רבי אחא בשם רבי שמעון בן לקיש: 'כל מלאכה לא יעשה בהם' עד 'ושמרתם את המצות'. רבי יוסי בעי: כלום למדו לתבשיל אלא מיכן. רבי יוסה לא אמר כן, אלא רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש: 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' עד 'ושמרתם את המצות'. תני חזקיה ופליג: 'אך' 'הוא' 'לבדו' הרי אלו מיעוטין, שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביו"ט.

דבר תורה מלאכת עבודה אסורה ביום טוב כבשבת שנאמר 'כל מלאכת עבודה לא תעשו'. אי זו היא מלאכת עבודה? כל שאין בה צורך אוכל נפש כחורש וזורע ובונה ואורג וכיוצא בהן. ולא הותרה אלא מלאכה שיש בה צורך אוכל נפש או שכל נפש נהנית ממנה כאפייה ובישול וכיוצא בהן, שנאמר 'כל מלאכה לא יעשה בהם, אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם'. ולא כל מלאכת אוכל נפש התיר הכתוב שהרי אחר שהתיר מיעט שנאמר 'אך הוא לבדו יעשה לכם', 'אך' 'הוא לבדו' ו'לכם' מיעוטין הן. ולפיכך יש אפילו מלאכות שיש בהן צורך אוכל נפש ואסורות, ומסרן הכתוב לחכמים והם אמרו שהקוצר והתולש והדש והבורר והטוחן והמרקד והצד והחולב והמגבן והסוחט את הפירות להוציא מהן משקין אסור... הבורר אוכלין ביום טוב לא יברור בנפה ובכברה לפי שזו ברירה גמורה ואסורה אפילו ביום טוב. אבל בורר הוא כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי שאין כאן אפילו בשבת אלא משום שבות, ביום טוב לא גזרו משום צורך אוכל נפש. כשהוא בורר נוטל אוכל ומניח את הפסולת או פסולת ומניח את האוכל. במה דברים אמורים, בששניהם שוין בטורח ואפילו היה האוכל מרובה בשיעורו, אבל בזמן שהפסולת מרובה בשיעורו או מועט בשיעורו ומרובה בטורחו נוטל את האוכל ומניח את הפסולת.אימתי התירו לברור, כשבורר ואוכל או שבורר ומניח לאכול לאלתר, אבל אם בירר והניח לבו ביום הרי זה כבורר לאוצר ובשבת חייב חטאת ולפיכך אפילו ביום טוב אסור. נפל צרור או קיסם בתוך הקמח, יש מי שהורה שאסור ליטלן ביד לפי שזה כבורר. ולא יראה לי כן אלא מותר ליטול ביד, שכל שעושה ביד אינו אלא בורר כלאחר יד, ולא אסרו אלא בנפה ובכברה כמו שביארנו.

איבעיא להו שימר מאי אמר רב הונא שימר חייב חטאת. וכן הלכתא מדשקלו וטרו בה רבה ור' זירא בסמוך משום מאי מתרינן ביה, ואף על גב דאתקיף רב ששת ואמר מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת ורבי אליעזר מתיר לכתחלה, הא אמר רב יוסף דאין הכי נמי ואייתי ראיה מעיר של זהב, ואף על גב דדחי לה אביי דחויא בעלמא היא, ומיהו רבי אליעזר סבר דכיון דאינו בורר ולא מרקד בידים וממילא הוא משתמר אינו כבורר ולא כמרקד ומותר אפילו לכתחלה, אבל מכל מקום תמיהא לי כיון דלרבנן חייב חטאת הוי בורר גמור כדרכו, אם כן היאך היו נותנין לתלויה ביום טוב והא לכולי עלמא אין בוררין את הקטנית ביום טוב בנפה ובכברה, וצריך לי עיון.