רקע

סוגייתנו עוסקת במילי דאגדתא ומאריכה במשמעות הרוחנית של ירידת גשמים.

הסבר הסוגיה

אמר רבי אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים. [גמ' ז.]

הגמ' מאריכה מאוד במשמעות הרוחנית הגדולה שיש לירידת גשמים. הגמ' מביאה שבע מימרות של אמוראים במבנה זהה:

א. "אמר רבי אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים" [ז.]; ב. "אמר רב יהודה גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה" [ז.]; ג. "אמר רבי חמא ברבי חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ" [ז:]; ד. "אמר רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו" [ז:]; ה. "אמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו" [ח:]; ו. "אמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות" [ח:]; ז. "אמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו" [ח:].

חכמים עומדים על שלוש משמעויות של ירידת גשמים. משמעות ראשונה של ירידת גשמים היא התגלות אלוקית. הגשם היורד מן השמים ללא שליטה של בני אדם מבטא התגלות אלקים בטבע. לפיכך גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה. הקב"ה התגלה פעם אחת בהסטוריה בנתינת התורה, ובזכות התגלות זו אנו יכולים לראות את ההתגלות האלקית בגשם היורד בכל שנה ושנה.

המשמעות השניה של ירידת גשמים היא התחדשות. קיום כל היצורים החיים תלוי במים, ולכן ירידת גשמים מאפשרת את קיומם ואת קיום העולם כולו. ירידת גשמים מחדשת את העולם ומהוה כעין בריאה מחודשת של העולם. לפיכך גדול יום הגשמים כיום שנבארו בו שמים וארץ. ולפיכך גדול יום הגשמים מתחיית המתים, וכן גדול יום הגשמים כיום קבוץ גלויות, שתי הפעולות המרכזיות המורות על כך שהמציאות אינה סטטית אלא מתחדשת.

משמעות שלישית של ירידת גשמים היא שפע אלקי. אדם אינו עושה דבר והקב"ה מעניק לו שפע אין-סופי. שפע זה גורם לישועה לפרות ולרבות, למטבע להתברך בכיס, ולגייסות לפסוק.

הגמ' מביאה תשע מימרות נוספות של אמוראים במבנה זהה: "אין הגשמים יורדים/ נעצרין אלא..."

א. "אמר רבי תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל" [ז:]; ב. "אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה" [ז:]; ג. "אמר רב חסדא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות" [ז:]; ד. "אמר רבי שמעון בן פזי: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע" [ז:]; ה. "אמר רב סלא אמר רב המנונא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים" [ז:]; ו. "אמר רב קטינא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה" [ז:]; ז. "אמר רבי אמי: אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל" [ז:]; ח. "אמר רבי אמי: אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה" [ח.]; ט. "אמר רבי יוחנן: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין" [ח:].

כיוון שירידת גשמים היא התגלות אלוקית, עצירת גשמים היא תוצאה של חרון אף ["אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה"] , וירידת גשמים היא תוצאה של ריצוי ופיוס ["אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל"].

חכמים גם מקשרים עצירת גשמים לעוונות מסויימים, ונתייחס לחלקן. נתינת תרומות ומעשרות מבטאת את האמונה שהכל של הקב"ה, ואנו זוכים בפירות השדה מידו הרחבה. המבטל תרומות ומעשרות מערער על אמונה זו, וממילא אינו זכאי לגשמים, המאפשרים את גידול הפירות בשדה.

עצירת גשמים היא ביטוי לכליון של העולם, ולכן הם נעצרים בעקבות מעשים המכלים את החברה, לשון הרע, עזות פנים וגזל.

ניתן לתמצת את כל הנאמר עד כה במחלוקת תנאים מה הם המים שהעולם שותה מהם. הגמ' [ט:] מביאה ברייתא:"תניא, רבי אליעזר אומר: כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה. אמר לו רבי יהושע: והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן. אמר לו: ממתקין בעבים. רבי יהושע אומר: כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה, שנאמר למטר השמים תשתה מים". רבי אליעזר סובר שהעולם שותה ממי האוקיינוס, ורבי יהושע סובר שהעולם שותה מהמים העליונים.

מבחינה מדעית ברור שהסברו של רבי אליעזר הוא ההסבר הנכון, שהרי כולנו מכירים את מחזור המים. אך למרות ההסבר המדעי הברור לירידת גשמים אין כיום יכולת אנושית להשפיע על התהליך, וזה אומר שהתהליך הוא אלקי והעולם שותה מהמים העליונים.

כמדומני, שאין בעולם דבר שמחד גיסא כל כך טבעי וחומרי, ומאידך גיסא כל כך אלקי ושמימי, כמו ירידת גשמים. לכן, אין דבר המבטא כמותה את ההשגחה האלקית בעולם הפיזי שאנו חיים בו.

סיכום

הנהגת הקב"ה את עולמו באה לידי ביטוי בירידת גשמים או חלילה בעצירתם. לפיכך, חכמים מעניקים משמעות רבה ליום ירידת גשמים ואומרים שהוא שקול לאירועים משמעותיים מאוד בהסטוריה האנושית.