הסבר הסוגיה

הוכחנו בצורה ברורה [לעיל עמ' 201] שיש מחלוקת בין תוס' לבין חכמי ספרד אם יש מוחזקות באיכא דררא דממונא. שיטת התוס' היא שיש מוחזקות רק בליכא דררא דממונא, ובאיכא דררא דממונא יש תפיסה בלבד, ושיטת חכמי ספרד היא שיש מוחזקות גם בליכא דררא דממונא וגם באיכא דררא דממונא[1].

מחלוקת זו משפיעה על כללי החזקות. לדעת התוס' אין מוחזקות באיכא דררא דממונא והתופס הוא התפוס. בקרקעות אין תפיסה, ולכן מרא קמא הוא התפוס [כתובות כ.]. במטלטלין יש תפיסה והתופס זוכה, ולכן במחליף פרה בחמור וילדה [תוס' כתובות כ. ד"ה ואוקי ארעא], בתרי ותרי במכירת מטלטלין [תוס' שם] וב"כור בשלושים סאה בסלע" הקונה זוכה [ב"מ קב:, ב"ב קה.]. ב"גמל בהנהגה וחמור במשיכה" [רא"ש ב"מ פ"א סי' יז], "משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה" [שם סי' כד], וב"אויר שאין סופו לנוח" [שם סי' לב] הקונה אינו תופס ולכן מרא קמא זוכה. בספק זוכה מהפקר, הקונה זוכה מפני ש"תפיסה מספק שמה תפיסה" [שם סי' כד וסי' לב]. בחובות הלווה תפוס במעותיו, ולכן הוא זוכה בין בספק חוב [כתובות כ.] בין בספק פרעון [תוס' גיטין עח: ד"ה מחצה] בין בספק מחילה[רא"ש ב"ב פ"ח סי' לד].

לדעת חכמי ספרד יש מוחזקות באיכא דררא דממונא ולכן לרובם אין חילוק בין קרקעות לבין מטלטלין ומרא קמא מוחזק בשניהם [ריטב"א כתובות כ. ד"ה אמר רב אשי]. במחליף פרה בחמור הקונה זוכה מפני שיש ודאי מכר [ריטב"א ב"מ ק. ד"ה גמרא וליחזי], ב"כור בשלושים סאה בסלע" קונה זוכה מפני שתפס ברשות והתופס ברשות הוא המוחזק [ריטב"א ב"מ קב: ד"ה ופרקינן דהתם משום דתפס].

לפי התוס' אין מניעה עקרונית לתקוף, ולכן ניתן לתקוף בטענת ברי, לפני לידת הספק [תוס' כתובות כ. ד"ה ואוקי ממונא] וכשנכנס בהיתר [תוס' ב"מ ו: ד"ה פוטר]. לפי חכמי ספרד תוקף הוא גזלן אלא אם הופקעה המוחזקות [רמב"ן ב"מ ו. ד"ה ומדאמרינן].